איך למצוא את האיזון בין מה שהמתאמן רוצה למה שהוא צריך בפועל?

אני חושב שאחד הדברים שהכי עוזרים לי לשמר מתאמנים לשנים קדימה זה היכולת הזאת לאזן בין מה שהם רוצים/ נהנים לעשות לבין מה שהם צריכים בתאכלס כדי להשיג את המטרות שלהם.

אני בטוח שכמעט כל מאמן בשלב כזה או אחר בקריירה נתקל במתאמנים שבמובן מסוים ניסו להכתיב או להוביל את מערך האימון, זה יכול לקרות מכל מני סיבות.

למשל, מתאמן שמתעקש לבצע תרגילים מסוימים רק כי הוא היה רגיל לבצע אותם עם המאמן הקודם שלו. או מתאמנת שמתעקשת על תרגילים מסוימים רק כי היא בטוחה שבעזרתם היא תשיג משהו מסוים. 

זה יכול להישמע ככה:

"שמתי לב שאין לי בתוכנית יד אחורית, אתה לא חושב שכדאי שנוסיף?"

"אתה בטוח שרק תרגיל אחד לבטן זה מספיק?"

"אפשר שנוסיף עוד קצת תרגילים לישבן?"

"אתה בטוח שחמישה תרגילים באימון זה מספיק?"

"מה עם קפיצות בחבל/ ברפיז/ הליכון? אתה לא חושב שאירובי זה חשוב?"

"אולי ננוח פחות בין הסטים כדי שנוכל להספיק יותר תרגילים?"

העניין הוא שחשוב לי מאוד שהמתאמנים שלי יהנו מהתהליך, שיחכו לאימון הבא ושיתרגשו כשיש להם תוכנית חדשה. אני הרבה פעמים שואל במהלך/ סוף תוכנית ממה הם נהנו יותר או פחות ולמה? עם הזמן זה עוזר לי להכיר אותם, להבין למה הם מתחברים וזה עוזר בהמשך להגדיר מטרות בצורה בהירה יותר.

אבל, אני גם רוצה בסופו של דבר שהם יתקדמו לאורך זמן, ואם מתאמן מבקש דברים שלדעתי לא מתכתבים עם המטרות שהצבנו בהתחלה אני אעלה את הנושא ואסביר גם למה אני חושב שזה לא מה שהוא צריך ולא פשוט אבטל את מה שהוא רוצה או מרגיש ואגיד לו "עזוב סמוך עליי".

פה גם נכנס הנושא של תיאום ציפיות שמההתחלה צריך להיות מאוד ברור אחרת זה מתכון לעבודה משותפת עם אנשים שפחות תהנו לעבוד איתם שבהמשך יהפכו ללקוחות לא מרוצים רק כי לא הבנתם עד הסוף למה הם באמת באו אליכם.

מאמנים שעושים בעיקר את מה שהמתאמן שלהם מבקש רק כדי לרצות אותו מתוך מחשבה שככה הוא ישאר איתם לאורך זמן פוגעים בעצמם ובמתאמן בטווח הרחוק.

כי אם מתאמנת שלי מבקשת שנעשה תרגיל למקרבים מתוך מחשבה שזה יצמצם את היקף הירכיים שלה ובפועל זה עושה את ההפך הגמור ואני "זורם" איתה מבלי לנסות להבין מה עומד מאחורי הבקשה הזאת אז אני הולך לאבד אותה.

ואם מתאמנת אחרת רוצה להגיע למתח אבל הדבר היחיד שאנחנו עושים זה מתח עם גומייה כי זה מה שהיא רוצה אז היא כנראה שלא תגיע למתח ואני הולך לאבד גם אותה.

זה בעיניי מוריד מהערך של המאמן ומעיד על כך שהוא לא יודע מה לעשות איתכם או שהוא כן יודע אבל בכל זאת בוחר לתת לכם את המושכות, אני לא יודע מה יותר גרוע.. בעצם אני כן יודע.

כשחושבים על זה מתאמן פונה אלינו כי הוא זה שצריך עזרה, הוא ניסה לבד כמה פעמים וראה שזה לא עובד או שהוא השיג את מה שהוא יכל בכוחות עצמו אבל עכשיו הוא צריך אותנו כי אנחנו יודעים את מה שהוא לא יודע, וזה מה שהופך אותנו לבעלי מקצוע. 

לא התרגילים או מספר החזרות שנכתוב לו, אלה היכולת שלנו לבצע התאמות ושינויים תוך כדי תנועה כדי שהוא ימשיך להתקדם לאורך שנים.

ולכן המתאמן מחוייב קודם להתמסרות לתהליך ובעיקר לסמוך על איש המקצוע שהוא בעצמו בחר.

למתאמנים- אפשר ואפילו רצוי להציף את הרגשות והמחשבות שלכם בכל נושא, להגיד ממה אתם נהנים יותר/ פחות, לשאול שאלות ולנסות להבין את השיקולים המקצועיים של המאמן מאחורי בחירת התרגילים (בייחוד כאשר המתאמן גם מאמן בעצמו), אבל מכאן ועד להחליט מה יהיה באימון יש פער עצום.

למאמנים- תזכרו שכל מתאמן מגיע עם לא מעט חששות, פחדים, התנגדויות ומיתוסים ששמע או ראה ברשתות החברתיות. לדעתי התפקיד אולי הכי חשוב שלנו זה לדעת לתווך את הדבר הגדול והמפחיד הזה שנקרא "אימוני כוח" בצורה רגישה, אמפטית ואינטיליגנטית מבלי לוותר על ה"אני מאמין" שלכם בדרך בשום צורה.

כשיודעים למצוא את האיזון הזה ביניהם, סיכוי טוב שהרווחתם מתאמן לשנים קדימה.